תקציר: בימים אלה של סוף אוגוסט 2024, המשא ומתן על שחרור החטופים מידי חמאס, מתבצע ב'ניוטרל' בלעדיו. הכיצד? זוהי אסטרטגיה מוכרת שמחלקת המדינה האמריקנית משתמשת בה: יצירת מומנטום של משא ומתן גם כשאין משא ומתן ישיר. היא קרויה 'דיפלומטיה עקיפה' (Indirect Diplomacy) ודיפלומטיה על ידי מתווכים ("Track II diplomacy"). דיפלומטיה זו מתמקדת ביצירת ערוצי תקשורת לא-פורמליים דרך צדדים שלישיים, במטרה לשמור על דינמיקה של מגעים גם כשאין הסכמה ישירה בין הצדדים...
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
בימים אלה של סוף אוגוסט 2024, המשא ומתן עם חמאס מתבצע ב'ניוטרל', ללא חמאס. הכיצד?
זוהי אסטרטגיה מוכרת שמחלקת המדינה האמריקנית משתמשת בה: יצירת מומנטום של משא ומתן גם כשאין משא ומתן ישיר. היא קרויה 'דיפלומטיה עקיפה' (Indirect Diplomacy) או דיפלומטיה על ידי מתווכים ("Track II diplomacy"). היא מתמקדת ביצירת ערוצי תקשורת לא-פורמליים דרך צדדים שלישיים, במטרה לשמור על דינאמיות של מגעים גם כשאין הסכמה ישירה בין הצדדים [להרחבה על המושג 'דיפלומטיה' ככלל, לחצו כאן].
דיפלומטיה עקיפה משמשת כאשר יש צורך לשמור על ערוצים פתוחים במצבים מורכבים ורגישים, בהם משא ומתן ישיר עלול להוביל להתלקחות נוספת או לאי-הבנות. היא יכולה לעזור לבנות אמון ולהכין את הקרקע למשא ומתן ישיר בהמשך.
אסטרטגיה זו אינה תוצר של מפלגה אחת, דמוקרטית או רפובליקנית. והיא נחשבת לכלי אפקטיבי במסגרת המדיניות האמריקנית, במיוחד במצבים של סכסוכים מתמשכים או כאשר המעורבים אינם מוכנים למגעים ישירים.
'דיפלומטיה עקיפה' (Indirect Diplomacy) ודיפלומטיה על ידי מתווכים ("Track II diplomacy") הן שתי שיטות שונות, למרות ששתיהן עוסקות בצורות דיפלומטיות לא ישירות:
דיפלומטיה עקיפה מתייחסת לכל סוג של דיפלומטיה, שבה הצדדים המעורבים אינם מדברים ישירות אחד עם השני, אלא דרך מתווכים או גורמים שלישיים. כך נשמרים ערוצים פתוחים ותקשורת אינדירקטית. זה יכול להיות כלול גם במסגרת דיפלומטיה רשמית ונעשה לעיתים קרובות על ידי ממשלות:
- ניהול המשא ומתן עם חמאס דרך מצרים ו/או קטאר (2024). זה מאפשר לממשל לשמור על גמישות ולהימנע ממתחים ציבוריים, שעלולים להפריע למגעים, במיוחד במצבים רגישים כמו המקרה של חמאס וישראל.
- ניקסון וסין (1972): המגעים הראשוניים שניהל ממשל ניקסון עם סין נעשו דרך מתווכים כמו פקידים פקיסטנים, לפני הביקור ההיסטורי של ניקסון בבייג'ינג. זהו מקרה קלאסי של דיפלומטיה עקיפה רשמית בין מדינות.
- רייגן וברית המועצות (1980s): ממשל רייגן ניהל מגעים דרך מתווכים לעריכת שיחות על פירוק נשק גרעיני עם ברית המועצות. גם כאן מדובר בדיפלומטיה עקיפה בין ממשלות.
- שחרור שבויים במהלך מלחמת המפרץ (1991): ממשל ג'ורג' בוש האב השתמש במתווכים כדי לקיים מגעים לא ישירים עם עיראק לשחרור שבויים והסכמים הומניטריים. זהו עוד מקרה של דיפלומטיה עקיפה רשמית.
דיפלומטיה על ידי מתווכים מתייחסת בעיקר לדיפלומטיה לא רשמית שמתקיימת בין אנשי ציבור, אקדמאים, אנשי עסקים או ארגונים אזרחיים, ולא ישירות על ידי גורמים ממשלתיים רשמיים. מטרתה לבנות גשרים ולפתור קונפליקטים במקביל או כהכנה לדיפלומטיה רשמית (Track I Diplomacy). לדוגמה: שיחות בין חוקרים ישראלים ופלסטינים שנערכו במסגרת כנסים בינלאומיים.
הצלחות וכישלונות
ההצלחה של דיפלומטיה עקיפה משתנה. במקרים מסוימים היא הובילה להצלחות משמעותיות כמו במקרה של הסכם השלום בקמבודיה, ובמקרים אחרים היא נתקלה בקשיים כשלא הצליחה להביא להסכם ישיר בין הצדדים. במקרה של ישראל וחמאס, דיפלומטיה עקיפה לעיתים הביאה להסדרים זמניים כמו הפסקות אש או הסכמים לשחרור שבויים, אך לא פתרה את הסכסוך באופן סופי.
[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משא ומתן, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
- אוסף המאמרים על משא ומתן.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
- הרחבה על המושג 'דיפלומטיה' ככלל.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2020), משא ומתן באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/4/20.
- פנחס יחזקאלי (2024), דיפלומטיה מהי? ייצור ידע, 27/8/24.
לבי עם החטופים. כולם צריכים לחזור בלי שאף אחד יישאר מאחור נטוש. עם זאת, לא לעודד חטיפות עתידיות. לא לשחרר רוצחים שיהרגו עוד ילדים יהודים. לא לתת לחמאס להיבנות מחדש בנשק שעובר דרך פילדלפי ולא לנסיגה מציר נצרים. לנצח ולא לחתום על הסכם כניעה!
Pingback: פנחס יחזקאלי: דיפלומטיה מהי? | ייצור ידע